פרויקט תעש השלום יוצא לדרך ומציב את אחד המתחמים המדוברים ביותר בתל אביב על מסלול ביצוע ממשי. אחרי שנים שבהן מתחם תע"ש בתל אביב נחשב לאחת מעתודות הפיתוח המשמעותיות באזור דרך השלום, המהלך התכנוני והביצועי מתקדם לשלב שבו החזון העירוני מתחיל להפוך למציאות: שכונה חדשה, קומפקטית, עירונית, מחוברת ומבוקשת, שתשלב מגורים, מסחר, תעסוקה, פנאי, חינוך, שטחים פתוחים ונגישות תחבורתית גבוהה במיוחד.

מתחם תע"ש השלום ממוקם באחת הנקודות האסטרטגיות ביותר בגוש דן – דרך השלום פינת רחוב עליית הנוער, בסמוך לדרך השלום 17, בחלקה הדרומי של שכונת נחלת יצחק, בין הרחובות דרך השלום, עליית הנוער וחפץ חיים. תחומי תוכנית תע"ש השלום גובלים בדרך השלום מדרום, רחוב עליית הנוער ממזרח, ואזור התעסוקה של שכונת נחלת יצחק מצפון וממערב. המיקום הזה מעניק לפרויקט יתרון נדיר: מצד אחד קרבה לשכונות קיימות כמו נחלת יצחק, ביצרון ורמת ישראל, ומצד שני חיבור ישיר למוקדי תעסוקה, תחבורה, מסחר ופנאי מהמרכזיים בישראל.

תעש השלום – נקודת מפנה בדרך השלום

מתחמי תע"ש השלום הופכים בשנים הקרובות לחלק חדש מהמרקם העירוני של תל אביב. המיקום בין דרך השלום, עליית הנוער, חפץ חיים ותוצרת הארץ מציב את הפרויקט בלב אזור ביקוש משמעותי, אך הערך המרכזי שלו נמצא בשילוב בין מגורים, תעסוקה, מסחר, פנאי, חינוך ותחבורה.

פרויקט תעש השלום יוצא לדרך בתקופה שבה תל אביב מחפשת פתרונות עירוניים חכמים יותר: פחות הפרדה בין שימושים, יותר הליכתיות, יותר קרבה לתחבורה ציבורית, יותר שטחים ציבוריים מתוכננים ויותר אפשרות לחיות במרכז בלי לוותר על תשתיות שכונתיות. במובן הזה, מתחם השלום אינו רק עוד יעד נדל"ני מבוקש, אלא חלק מתהליך רחב יותר של התחדשות מזרח תל אביב והפיכת דרך השלום לאחד הצירים העירוניים החשובים בישראל.

שכונה בוטיקית עם עירוב שימושים אמיתי

הייחוד של תעש השלום הוא לא רק במספר הדירות או בגובה המגדלים, אלא בתפיסה העירונית שמאחורי המתחם. לא מדובר בעוד פרויקט מגורים מנותק מהסביבה, אלא ביצירת שכונה בוטיקית בתוך תל אביב, שבה החיים היומיומיים אמורים להתנהל במרחק הליכה קצר: מגורים מעל רחובות פעילים, חנויות בקומות הקרקע, שטחי מסחר נגישים, אזורי פנאי, פארק, שבילי הליכה, חיבור לאופניים, מוסדות ציבור ומערך תחבורתי משמעותי סביב המתחם.

בתוכנית תע"ש השלום מתוכננות כ-1,097 יחידות דיור בסך הכול, לצד שטחי מסחר ותעסוקה, מבני ציבור ושטחים פתוחים. חלק מהדירות צפויות להיות דירות קטנות יחסית בשטח של כ-50-70 מ"ר, מה שמאפשר תמהיל מגורים מגוון יותר ומתאים גם למשקי בית קטנים, זוגות, רוכשים צעירים יחסית ומשפרי דיור שרוצים להישאר קרוב ללב אזורי הביקוש של תל אביב.

הבינוי במתחם – בין בניינים נמוכים יחסית למגדלים גבוהים

תכנון הבינוי במתחם תע"ש השלום כולל שילוב בין מבני מגורים בגבהים שונים: בניינים בני 7-9 קומות, מגדלים בני 23 קומות, ומגדל משמעותי נוסף שצפוי להגיע לגובה של 52 קומות. השילוב הזה נועד ליצור מרקם עירוני שאינו נשען רק על מגדלים, אלא משלב גם בנייה בקנה מידה שכונתי יותר, עם חזיתות מסחריות, רחובות פעילים ומרחבים פתוחים בין המבנים.

אחד השלבים הבולטים שכבר יצאו לדרך הוא מגדל מגורים בן 23 קומות שיכלול 164 יחידות דיור וכ-750 מ"ר שטחי מסחר. הפרויקט ממוקם בצומת הרחובות דרך השלום, עליית הנוער ותוצרת הארץ, וצפוי לכלול דירות בנות 2-5 חדרים, דירות מיני פנטהאוז ופנטהאוז. עצם קבלת היתר הבנייה והתחלת העבודות בשטח מסמנים מעבר חשוב מתכנון על הנייר לביצוע בפועל.

המסחר למטה – החיים מתחילים ברחוב

אחד המרכיבים החשובים ביותר בתוכנית תע"ש השלום הוא המסחר בקומת הרחוב. המשמעות היא שהשכונה החדשה לא אמורה להיות מתחם מגורים סגור ושקט בלבד, אלא אזור עירוני פעיל עם חזיתות מסחריות, חנויות, שירותים יומיומיים, בתי קפה, עסקים קטנים ומוקדי בילוי שכונתיים. החנויות בקומות הקרקע צפויות לתרום לתחושת הרחוב, להפוך את המתחם לנגיש יותר להולכי רגל ולייצר תנועה עירונית טבעית לאורך היום.

לצד המסחר בתוך מתחם השלום, המיקום מעניק לדיירים קרבה לאחד ממוקדי המסחר החזקים בישראל – קניון עזריאלי. בנוסף, הקרבה לשרונה, למתחמי משרדים מתקדמים ולצירי תנועה מרכזיים מחזקת את הפוטנציאל של האזור להפוך למרחב עירוני שבו מגורים, עבודה, קניות ובילוי משתלבים בצורה טבעית.

תעסוקה במרחק הליכה – ToHa, עזריאלי ומרכז העסקים המתפתח

השלב החדש של מתחם תע"ש תל אביב מכוון אותו לעתיד אחר לחלוטין: מתחם מגורים מודרני בסביבה עסקית מהחזקות בארץ. הקרבה למגדלי ToHa, למגדלי עזריאלי, למתחמי תעסוקה קיימים ולמוקדי עסקים נוספים באזור דרך השלום מעניקה יתרון משמעותי למי שרוצה לגור קרוב למקום העבודה או לצמצם תלות ברכב פרטי.

מזרח תל אביב עובר בשנים האחרונות שינוי עמוק. אזורים שבעבר נתפסו בעיקר כאזורי תעשייה, מלאכה או תעסוקה הופכים למרחבים מעורבי שימושים, עם דירות חדשות, מגדלי משרדים, מסחר, פנאי ותחבורה ציבורית. מתחם תע"ש השלום משתלב בדיוק במגמה הזו, ואף עשוי להפוך לאחד הסמלים הבולטים שלה.

חינוך וקהילה – לא רק מגדלים, אלא שכונה מתפקדת

כדי ששכונה חדשה תצליח באמת, היא לא יכולה להישען רק על מיקום ומגדלים. היא צריכה לתת מענה גם לחיי קהילה, חינוך ושירותים ציבוריים. במסגרת תוכנית תע"ש השלום מתוכננים שטחים למוסדות ומבני ציבור, ובהם גם מענה חינוכי שצפוי לכלול בית ספר וגן ילדים. זהו מרכיב קריטי במיוחד למשפחות שרוצות לגור במרכז תל אביב, אבל לא מוכנות לוותר על תשתיות יומיומיות נוחות.

בנוסף, מתוכננים במתחם שטחים פתוחים ופארק בהיקף משמעותי, שיתפקדו כלב הירוק של השכונה. במקום שבו נבנית צפיפות עירונית גבוהה, השטחים הפתוחים אינם תוספת קוסמטית, אלא חלק מהותי מאיכות החיים: מקום למפגש, הליכה, משחק, מנוחה ותנועה רגלית בטוחה יותר בין חלקי המתחם.

תחבורה – יתרון אסטרטגי של 5 דקות מהקו האדום ובעתיד גם מטרו

אחד היתרונות הגדולים של תע"ש השלום הוא החיבור התחבורתי. המתחם נמצא במרחק קצר מצירי תחבורה מרכזיים, סמוך לתחנת רכבת השלום, לקניון עזריאלי, למוקדי תעסוקה ולתחנות תחבורה ציבורית משמעותיות. בנוסף, הקרבה לקו האדום של הרכבת הקלה יוצרת יתרון ברור לדיירים ולעובדים באזור, עם אפשרות להגיע לחלקים שונים בגוש דן בלי להסתמך רק על רכב פרטי.

בעתיד, שתי תחנות מטרו מתוכננות בסביבה הקרובה של דרך השלום, מה שעשוי לחזק עוד יותר את מעמדו של מתחם השלום כאזור מגורים ותעסוקה מהנגישים בישראל. כאשר משלבים מגורים, מסחר, תעסוקה, חינוך ותחבורה מתקדמת במקום אחד, נוצרת שכונה עירונית עם פוטנציאל שימוש יומיומי אמיתי – לא רק פרויקט נדל"ן, אלא סביבת חיים שלמה.

המכרז שהוכרע והחברות שנכנסו למתחם

אחד הצעדים המרכזיים שהפכו את תוכנית תע"ש השלום למהלך מעשי היה השלמת מכרז רשות מקרקעי ישראל. במסגרת המכרז, אקרו נדל"ן וקטה גרופ זכו בשני מתחמים לבניית 528 יחידות דיור במתחם תע"ש השלום. אקרו נדל"ן זכתה במתחם המיועד לכ-364 יחידות דיור, וקטה גרופ זכתה במתחם המיועד לכ-164 יחידות דיור. היקף הזכייה הכולל עמד על כ-644 מיליון שקל, בתוספת עשרות מיליוני שקלים עבור הוצאות פיתוח ותשתיות.

הנתונים הללו משקפים את רמת העניין הגבוהה במתחם תע"ש השלום, ואת האמון של שוק הנדל"ן בפוטנציאל של האזור. כאשר קרקע במיקום כזה עוברת משלב תכנוני לשלב של מכרזים, היתרים ותחילת ביצוע, המשמעות היא שהשינוי העירוני כבר אינו רעיון עתידי בלבד – אלא תהליך שמתחיל להיראות בשטח.